רגע אחד באוויר: על ניצוח, קפיצות ושיגעון

בתזמורת רגילה המנצח עומד עם הגב לקהל. אצלנו הוא באמצע הרחוב, באוויר.

אסף, המנצח והמנהל המוזיקלי שלנו, מסביר: "בתזמורת צועדת אין פודיום ואין שרביט מסודר. יש שפת גוף, יש קשר עין, ויש המון אמון. כל נגן צריך לדעת לאן אנחנו הולכים — מוזיקלית ופיזית — שתי שניות לפני שזה קורה."

איך זה עובד בפועל?

יש לנו מערכת סימנים שלמה: אגרוף באוויר = סטופ. שתי אצבעות = חוזרים לפזמון. סיבוב של היד = מאריכים את הסולו. וקפיצה? קפיצה זה פשוט כשאסף שמח, וזה קורה הרבה.

"הניצוח הכי טוב הוא כשהתזמורת בכלל לא צריכה אותך — היא נושמת לבד" — אסף

בתמונה: הרגע המפורסם מהופעת הקיץ בפארק, שניה אחרי שהקהל הצטרף לשירה ואסף החליט שכוח המשיכה זו המלצה בלבד.