בשש בבוקר, כשתל אביב עוד מפהקת, אנחנו כבר מצחצחים חצוצרות.
מצעד הגאווה הוא האירוע שאנחנו מחכים לו כל שנה. לא רק בגלל הקהל הענק — בגלל האנרגיה. אין עוד יום בשנה שבו העיר כולה הופכת לרחבת ריקודים אחת גדולה, ואנחנו זוכים להיות פס הקול שלה.
הרגע שלא נשכח
באמצע שדרות בן ציון, כשפתחנו את העיבוד שלנו ל"געגוע" בגרסת סווינג, קהל שלם — אלפי אנשים — התחיל לשיר איתנו. עומר, המתופף שלנו, אומר שזה הרגע שבשבילו הוא סוחב סנר 12 קילו בשמש: "כשהקהל הופך להיות חלק מהתזמורת".
צעדנו ארבעה קילומטרים, ניגנו 14 קטעים, ושתינו בערך 60 ליטר מים. בסוף המסלול חיכה לנו ענן קונפטי שכיסה את כל הכלים — עד היום אנחנו מוצאים פתיתים ורודים בתוך הסוסאפון.
"אין עוד במה כמו רחוב מלא אנשים שמחים" — יואב, חצוצרה ראשונה
ומה הלאה?
המצעד הבא כבר מסומן ביומן. ואם אתם רוצים שנצעד גם באירוע שלכם — אתם יודעים איפה למצוא אותנו.
